ההריון השני (או השלישי) מרגיש אחרת מהראשון. מצד אחד, רוצים לעצור רגע ולתעד את הפלא הזה של הגוף המשתנה, ומצד שני - יש כבר ילד בבית שממש בקרוב הולך לקבל טייטל חדש לגמרי: "אח גדול".
השאלה שאני שומעת הכי הרבה מהורים שמתעניינים בצילומי הריון משפחתיים היא: "מה יקרה אם הוא לא ישתף פעולה ולא ירצה להצטלם?". התשובה שלי היא שתמונות מושלמות לא דורשות ילדים שיושבים בשקט בלי לזוז. להפך - הדינמיקה האמיתית שלכם היא מה שמייצר את התמונות הכי מרגשות. אז איך עושים את זה נכון? הנה כמה סודות מהסטודיו:
1. ההכנה מתחילה בבית
אל תעשו מיום הצילומים אירוע "רשמי" או מלחיץ. כמה ימים לפני, ספרו לילד שאתם הולכים לבקר בסטודיו כדי לשחק ולהצטלם עם הבטן של אמא. אפשר להראות לו תמונות של הסטודיו או לספר לו שיהיו שם אביזרים ומוזיקה. המטרה היא שהוא יגיע סקרן, לא מפוחד.
2. תנו להם תפקיד רשמי
ילדים (במיוחד פעוטות) אוהבים שסומכים עליהם ונותנים להם משימות. במקום לבקש מהם "לעמוד יפה ולחייך", אנחנו נותנים להם תפקידים במהלך הצילום:
"בוא נקשיב אם התינוק מדבר מתוך הבטן" (מוציא את המבטים הכי מרוכזים ומתוקים).
"בוא ניתן לבטן נשיקה וחיבוק ונראה אם התינוק בועט".
לתת להם להחזיק את סרט המדידה או אביזר קטן שהבאתם איתכם.
3. הקצב של הסטודיו מותאם לכם
אנחנו תמיד זורמים עם האנרגיה של הילדים. בדרך כלל, נתחיל מהתמונות המשפחתיות המשותפות בזמן שיש להם הכי הרבה סבלנות וסקרנות. ברגע שהם מאבדים עניין - זה בדיוק הזמן שלהם לנוח בצד עם נשנוש קטן או צעצוע שהבאתם (או זמן איכות עם אבא), בזמן שאנחנו עוברות לצלם את תמונות ההריון הקלאסיות והשקטות של אמא לבד.
4. הסוד הכי חשוב: לשחרר
זה הטיפ הכי חשוב שלי אליכם ההורים: אל תכעסו ואל תילחצו אם הילד קצת משתולל או לא עושה בדיוק מה שביקשנו. מתח עובר ישר למצלמה. שחררו, תנו לי לנווט את הסיטואציה, ואם הילד פשוט רוצה לרוץ ולהשתולל בסטודיו - נצלם תמונות "לייפסטייל" ספונטניות שלו קופץ וצוחק ליד הבטן. אלו לרוב התמונות שתמסגרו בסוף ותתלו בסלון.
רוצים לתעד את הרגע המיוחד הזה רגע לפני שהמשפחה גדלה?
