איך לתקן ראש שבור

"...ואז הבעל אומר לה "הבנת??? היא כבר הייתה בהריון!!" - או בקיצור, לפני שאתם גולשים  לשורות הבאות, תקראו בבקשה את הפוסט האחרון של מיכאל...

(קראתם? Cool).

אציין שתכלס נכנסתי לסחרור כשפגשתי אותו. הכל מסתדר והפאזל מושלם. מצחיק, חמוד, מעניין, מביא לי מרקים, משקיע ובעל שריטות בגבול הסביר. הייתכן? האם מצאתי את המכסה לסיר השרוף שלי?

בעודי מעופפת על ענני דמיון, מדמיינת נעליים שיתאימו לשמלת כלה המגניבה שראיתי בדיזנגוף בSale (3,000 לקנייה עד סוף החודש!). משפט אחד הנחית אותי חזרה עם אגרוף בביצים: "וואו...את מדהימה והיה לי ממש כיף! אבל אני מרגיש שאת קצת נמוכה מדי בשבילי, פשוט יש לי שריטה עם זה... ממש הזוי, לא יודע אפילו למה".

הבן זונה אכן קיבל שריטה אחר כך, בהקדשה אישית ממני (רק חבל, זה היה האייליינר הכי יקר שלי... טוב נו, זה היה שווה את זה).

והנה זה התחיל שוב, הרצון למלא את החצי השני של מיטת הנוער שלי (הדבר היחיד שנכנס לדירה פיצית בתל אביב) גורר אותי לעמידה מול מראה וחשבון נפש מול המעשים העתידיים שאני מתכננת לכל יום בחודש הקרוב עד שאצא מזה. עד שאתאזן ואגרום מספיק סבל לכל בחור שיפנה אלי את מבטו, תמים, רציני ומלא בכוונות טובות ככול שיהיה.

היומן מתחיל להתערבב בכותרות של "צילומי בת מצווה 9:30, יום ד' עם איילה" עם "21:30 שגיא בלילנבלום דרך פייסבוק". כל מספר טלפון יימחק בתורו, רק המבטיחים אולי יישארו יום-יומיים עד ששוב אתאכזב ואמחק גם אותם.

כול יום. אותו הסיפור. משוטטת בפיסבוק, מסננת שיחת "תקשיבי יש לי מישהו להכיר לך.." של חברות (שנמצאות בזוגיות מושלמת של השלמת משפטים, שינה של כפיות, נשיקות ספונטניות, קצת ביטול עצמי עם שקרים, קצת תקשורת לקויה ללא כנות ושתיקות שמתארכות עם הבן זוג הבינוני מינוס שלא יודע להתלבש) וממשיכה לגרום נזק, לעצמי, לאנשים ובעיקר לכיריים חשמליים במטבחון הקטן שלי, עליהם אני שורפת כל יום את האורז וגורמת לכל הג'יפה מסביב להצטבר (הרי אף אחד לא ישן או יתעורר איתי בבוקר שעבורו שווה לשמור על רמת ניקיון בסיסית... או לגלח את הרגליים).

למרבית האירוניה, קראו לה קארמה לחאם, חברה בפייס ומאפרת (נדירה) בחתונה. מדפדפת אצלה בתמונות. תיוגים. נקסט, נקסט. רגע...חמוד, מגיע לו friend request. נראה ילד טוב, לא מסוכן, לא שחקן. קמה מהכיסא לשרוף את מנת האורז היומית (הפעם גיוונתי והוספתי תבלין הודי מעניין, בדיעבד היה מדובר בחזרת קפואה. אל תשאלו - הקאתי בתוך הפה) ולאחר 15 דקות צפצוף של הודעה בפייס:

Michael: "הי, מה קורה?"

Me (מה?? זה החמוד? יש!): "בסדר.. איך אצלך?" (נונשלנט till you die)

Michael: "מה עושה היום? אפשר להזמין לקפה?"

Me (היום? WTF אתה שפוי? טוב זה או זה או להמשיך להיחנק עם האורז והחזרת השרופה): "סבבה, תאסוף אותי ב21:30?"

שיחה קצרה עם אחותי מכניסה לי קצת בטחון עצמי.. "תתלבשי הכי פשוט ותהיי עצמך!! ומי שלא מתאים לו שיזXXXין".

הציפייה לא טיפסה. לא היה מספיק זמן... כך שגם האכזבה לא הכתה חזק מדי (פספסתי האמת סדרה בHOT ואז עוד לא היו הקלטות אז טיפה התבאסתי).

חמוד..? כן. ג'ינס, חולצת כפתורים כחולה ואולסטאר. דיבר, מחשבים, היה בהודו, צבא משהו. בדיחה על זה שאכל עכבר בדרום אמריקה. יש לו קעקוע...פיהוק. הוא הזמין.

עובר לו קצת זמן. באוויר אוקטובר עדיין גורם להזיע. ערב נוסף מתלבשת בבגדי הפיג'מה החדשה שקניתי בביקור האחרון אצל אחותי בגרמניה ויוצאת לבייביסיטר. הודעת ביטול (שניה אחרי שמצאתי חניה בכחול לבן באמצע תל אביב?!) גורמת לי מיד לפזול לכיוון הקרקע בחיפוש אחר אבן מספיק גדולה שתגיע לחלון המטבח של האימא החביבה בקומה השנייה שמבטלת כבר פעם שנייה החודש!

מבינה שהביתה אני כבא לא חוזרת, אבל פיג'מת לבבות היא לא הדבר הבא בפאבים של תל אביב אז גם זה לא בא בחשבון. עוברות להן כמה דקות.. מרגישה בגל קטן של רחמים עצמיים שמתקרב לאט ומסתיים בהתקף בכי, נייר טואלט... אין, מנגבת את הפרצוף עם השרוול ויוצאת קצת להתאוורר מחוץ לאוטו. המבט גולש לשלט על קיר – רח' אלכסנדר ינאי.. כאן גר החמוד מלפני חודש. מה אתו באמת? מנסה לדוג את המספר משיחות יוצאות נכנסות ושולחת הודעה גנרית ל- 3 מספרים. לשמחתי התגובות מאוד ברורות:

0548976859: "תישרפי בגיהינום ותמחקי את המספר שלי, חצופה"

0588099999: "הזדמנות של פעם בחיים! נדל"ן איכותי בשרון ב100 אלף ₪ בלבד! להסרה שלח 1"

0549760011: "הכלבה שלי מקיאה בכל הבית. חייב לנקות לפני שהשותפה חוזרת :)"

"תכין לי תה עם לימון בבקשה.." סימסתי חזרה ועליתי לקומה 2.

מאז, התחלתי לחיות בשני מימדים. הבקרים הכיפיים של יצירתיות, זרימה ואהבה חסרת גבולות, לעומת מיכאל 2 (זה כינוי שהמצאתי עבורך, בבקשה אל תיעלב) של בן אדם חסר אמפטיה, שחקן ומניפולטור שלא מקשיב ומסרס. לא סיפרתי לך אף פעם.. אבל אתה יודע שערב לפני החתונה אימא שלי ואחותי חילקו ביניהן רשימות טלפונים חצי חצי, כך שאם נבטל את החתונה כל אחת תתקשר לחלק שלה??

Anyway... אנחנו כבר כמה שנים אחרי ולשמחת שנינו עדיין ביחד ואפילו מתחזקים משפחה קטנה. מיכאל 2 מופיע פה ושם אבל זה ממש לעיתים נדירות ולממש קצת זמן, אז אני מוותרת לך קצת כי סה"כ אתה משתדל (וגם אני).

השעה עכשיו 06:00 בבוקר. אתה עדיין ישן ואני כבר הכנתי לעופרי ירקות, מיץ והתחלתי להכין את הסטודיו לצילומים של היום.

ד.א, בלילה הכלבה המטומטמת שלך שלשלה לי על הרקע השחור ואני עצבנית רצח עליך כי אתמול ביקשתי ממך לא לתת לה את הקציצות של אימא שלך (סורי אימא של מיכאל, אבל הוא נותן לפייגה את הקציצות שאת מביאה במיוחד מבאר שבע). בקיצור יקירי הכנתי לך כפפות גומי, חומר ניקוי וסמרטוט.

נתראה עוד 5 דקות.
אשתך till death do us part.
נועה

כל הזכויות שמורות 2016 © סטודיו נועה איזנשטט
- צילום הריון, צילום ילדים ומשפחה
חייגו: 054-5857477, כתובת: רמת גן, שדרות ירושלים.
כתבו לי באמצעות הטופס ליצירת קשר.