שני צדדים למטבע..
אז ניסיתי להיכנס לנעלי ה ALL – STAR של מיכאל וזו התוצאה:
נשוי לה...
"מאמי, בוקר טוב יפה, בצל ופטריות במקושקשת..? סבבי.. אוי, כבר הדלקתי לך את הלפטופ, זה בסדר? רק תזהר על המיץ תפוזים."
כמעט, אבל לא. שישי בוקר, נועה מתעוררת ראשונה ובקול של שעון מעורר פותחת את התריס, דרך סתירה מצלצלת של שמש על הפרצוף שלי, אני שומע:
"מיכמוך, כבר 08:00.. אתה צריך לקום ולקחת את פייגה, עוד שעה יש לי צילומי הריון... אמרתי לך אתמול....". נשוי לצלמת, רצוי מול מצוי (כמובן שאדגיש שנועה היא אהבת חיי בלי קשר לכתוב).
אני זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי לנועה הביתה, דירת סטודיו, פלאשים ורקעים, פינת איפור, דוגמניות ומאפרות והנה גם הסטייליסט ומעצב השיער הגיעו (כבר מת לספר לחבר'ה שאני יוצא עם צלמת מפורסמת!!).
מייד רשמתי פתק קטן בתת מודע, "תזהר, היא צלמת, לך תדע למה אתה נכנס עכשיו". מכיוון שכבר ידעתי כמה מערכות יחסים לא יציבות, הבנתי גם שאת זו לא אוכל לפספס :-)
"נועה איזנשטט", ווואו איזה שם, אני יוצא עם מותג (חייכתי לעצמי), בעבודה אספתי את כולם והודעתי, "חברים אני יוצא עם צלמת אופנה! תבדקו באינטרנט". אולי דווקא זה היה מיותר כי במהלך השבוע הבא כולם משום מה התמקדו בצילומי עירום שלה שהיו מסתבר חלק נכבד מהפורטפוליו...
אז עכשיו, אני מתלבש באמבטיה... כי רק שם נשאר מקום לבגדים שלי, אנחנו ישנים בחצי חדר ילדים, כי הקירות של שאר חדרים "הוקרבו" למען הסטודיו, טלוויזיה / סלון / כל פריבילגיה אחרת? הגזמתם.... ברור שלא :-)
אני כותב את זה ביום שלישי, 19:30, עדיין בעבודה מושך את הזמן, נועה מצלמת היום.
נשואה לו...
(גם נכתב באהבה)
חמוד מאוד, מהנדס מזל אריה באופק בתולה, עובד איפשהו ומנהל משהו... לא כל כך הבנתי בדייט מה הוא עושה בדיוק. אבל יש לו קעקועים מוזרים ללא כל משמעות. מעניין.
"מאמי אולי תגווני, את יכולה לצלם אותם על הכסא עם המשקפיים המצחיקים, ואם תתלי כאן ווילון אז כאילו תעשי אווירה ואפשר לשים מיטה באמצע.." טוב אם הייתי מקבלת שקל על כל עצות לצילום יצירתי לא הייתי צריכה לעבוד. מיכאל מגיע מעולם המחשבים, הכל שם מוחלט עם כללים ברורים. אם מחשב לא עובד, מכבים, מדליקים וזה עובד, לא כך בעולם היצירה...
כיף להיות נשואה לגבר, הוא יודע לבשל, להחליט כשלא בא לי, להרגיע... האגו קצת בעייתי אבל נתגבר. לא אפרט יותר, להיות איתך זה עולם ומלואו... יערות גשם ואוקיינוסים עמוקים :-)
אני מסיימת לכתוב את הפוסט ביום שישי, 9:30 בבוקר ומיכאל עדיין לא יצא עם פייגה מהבית, יש לי צילומי הריון והזוג קצת חושש מכלבים :-)
יש פלוסים ויש מינוסים, הדשא של השכן ממש לא ירוק יותר.
מקדישה את הפוסט לכל אלה שיודעים להעריך את מה שיש להם...
נועה איזנשטט