שקרים קטנים, חוץ מהעובדה שיש נראה לי סדרה כזו, זה נושא לא קטן אצלי על הפרק.
שקרים קטנים שאנחנו מספרים לעצמנו. מסביב לשעון במגוון הזדמנויות, הגיע הזמן לעמוד מול המראה ולהודות בחלקם:
- במקום הראשון, תרומות ומעשים טובים. אז בינינו, אני עושה הרבה, ברצינות. לצערי את הרוב אני עושה ע"מ להשתיק את המצפון. כלומר - האם אנחנו עושים מעשים טובים רק כדי שאנחנו בסופו של דבר נרגיש טוב עם עצמנו? אני חושבת שזה ברור.
- לאסוף קקי של הכלבה שלי, לפני כמה שנים - הייתי אכ"ר (אוספת כשרואים), מכירים כזה שהכלבה חרבנה? ואנחנו עושים כאילו מבט מסביב לראות מי קלט אותנו? שכנעתי את עצמי שזה בדיוק בקטע של חול ושזה אורגני ושאף אחד לא דורך כאן באמת. בקיצור חטפתי דוח (מגיע לי בהחלט). מאז אני אזרחית הרבה יותר טובה.
- הבנות שלי בחינוך אנתרופוסופי. בתוך תוכי מבצבצת המחשבה שהסיבה האמיתית להשקיע בחינוך טוב (גם דמוקרטי מונטסורי יפני וכ"ד) היא כי בבית שני הורים קרייריסטים שאולי פנויים פחות להשקיע בילדים? רק אצלי?
- לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל מרגיע/משמח אותי קצת שאין עלי מזומן במסעדות בהן אי אפשר להשאיר טיפ באשראי…או שיש את הלהטוטנים באמצע הצומת (כאן אפשר להתווכח כי לדעתי הם כבר לא משקיעים כמו פעם).
- הקטע הזה שאנחנו מתכננים "בצחוק" על הירושה של ההורים ואז אומרים שזה בצחוק אבל מתחילים להתווכח האם למכור או להשכיר את הדירה….או לעשות טיול של שנה בחול (אני בעד טיול של שנה ולמכור).
אוקי אז אם אתם עדיין כאן, בטח תסכימו עם הטיפ הבא למלצריות. נכון, שזה כיף לצחוק עם הברמן החמוד, אבל לחכות ליותר מ-3 דקות לתפריט בשביל אמריקנו מסכן זה ממש מוגזם! (מרשה לעצמי כי פעם גם אני מלצרתי והייתי ממש מהירה ושירותית!).
יאללה חותכת לישון, מחר יש לי בוקר עמוס עם בוק הריון ובוק ילדים והשעה כבר כמעט 20:30 :)
אז לילה טוב!
נועה
