מסיבת סיום

לא ביקשתי הרבה. באמת שלא. פאקינג מסיבת סיום בגן. ההורים התבקשו כל אחד לכתוב קטע קצר (ועדיף נחמד) על הנסיך/נסיכה שלהם. 

היכן הבעיה? כביכול אין כזו. אני בפרויקט של בוק הריון בצפון - ביקשתי מבן זוגי המוכשר (בדרך כלל) שיכתוב חמשיר קצר על הבת השניה שלו. לא קשה לכאורה, נכון?

מיכאל כמו תמיד קצת מתחכם, כתב 2 גרסאות:

1. הגרסא הרשמית:

זוהר זוהרת, אותי מסנוורת

עם חיוך וקפיצות ולפעמים גם, קצת צעקות

סקרנית ואמיצה היא! (רוב הזמן)

אבל אם תראה חילזון, כנראה לא תצא מהגן..

היא אוהבת את מימי (זו אחותה)

שרופים עלייך זוהר! אין כזאת אהבה

2. גרסא פחות רשמית (אפשר להתווכח שהיא קרובה יותר למציאות אבל לא זה הנושא)

נשמה גדולה לפחות כמו הפה

כשהיא בסביבה, אין סיכוי לקפה..

אומץ ועצמאות לה לא חסרים

ולדעתנו - היא באמת לא צריכה הורים

כששאלו אותי את מי היא מזכירה..

שאלתי, האם מישהו ראה נגמש בלי בלמים בסביבה?

אבל החיוך שלה שווה את הכל :) 

אגב יש לה גם אמא. פשוט היא לא מגיעה הרבה לגן (אין חרוז)

אוהבים, מיכאל ונועה

כתבתי לו בווטסאפ - סבבה, מצחיק מאוד נשיקות. תשלח לגננת בבקשה.

בדרך חזרה מהצפון, מתקשרת הגננת. אלי ! - כבר חשוד. אני עונה ומקשיבה למונולוג שלה למה ציניות והומור שחור לא מתאימים לילדה בת -3.

מניחה שנפל לכם האסימון. מיכאל בטעות שלח את הגרסא הלא מצונזרת. 

מזל שאנחנו שמים לה כסף בצד לפסיכולוג.

וכעונש - הכריחו אותי לעשות בוק לכל הילדים בגן!

זוהר אם תקראי את זה - אבא אשם.

שבוע שקט ורגוע לכולנו :)