חייבת לשתף אתכן (גברים יקרים רשאים לסגור את הדף :)) בוויכוח (נקרא לו דיון) בין בני זוג בהריון שצילמתי השבוע.
היא - חושבת שהוא לא מזדהה איתה, הוא - פוחד שזכויותיו כבן זוג מתחילות להיעלם.
היא - צריכה יותר עכשיו כי פחות נוח לה וההורמונים משפיעים, הוא - לא מבין למה צירוף המילים "כי אני בהריון" הופך כל בקשה שלה ללגיטימית, כל מצב רוח שלה למקובל ואותו לבעל שלא מזדהה עם הקושי שאשתו חווה.
משהו הולך לי כאן לאיבוד.
אני מבינה האמת את שני הצדדים, קשה לי להישאר אדישה כי כאן, בין הנקודות והפסיקים מסתתרים אני ומיכאל בהריון שיגיע.
הוא הטיפוס הקלאסי שידרוש את זכויותיו, אני לגמרי בצד השני, אשקע בצרכים של עצמי ואחשוב שההריון הוא באמת תירוץ לגיטימי לגמרי לדרוש שיביא לי גלידה בטעם מלפפון חמוץ מהחנות היחידה שפתוחה 24 שעות בתל אביב...
תעזרו חברים...יש תרופות סבתא? איך מונעים וויכוחים כאלה?
